בשבוע שעבר פורסמה ב-ynet ידיעה על אנס ששוחרר בארה"ב בגלל שלא נמצא לו מתורגמן. אבל אין צורך ללכת רחוק כל כך. האנס ששוחרר דובר את השפה הואי. בכל העולם יש כ-100,000 דוברים של השפה הזאת, והם נמצאים בעיקר בליבריה. בישראל, לעומת זאת, יש מספר גדול בהרבה של דוברי אמהרית, למשל, שלא לומר ערבית, ובכל זאת יש אינספור דוגמאות של מקרים דומים.
במצגת שהעבירה ד"ר רות מוריס באחד הכנסים האחרונים של אגודת המתרגמים בישראל, היא מתארת את מצבו העגום של התרגום בבתי המשפט בישראל.
לדבריה, בבבתי המשפט בארץ, אם הנאשם אינו דובר עברית, השופט מתרגם בעצמו או נעזר בקהל (!!) כדי לתרגם. לגבי הליכים פליליים נקבע בחוק, "אם הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו" (סעיף 140 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). מיד תבינו שגם החוק הזה לא מחייב שהנאשם יועמד למשפט צודק, אולם בהליכים אזרחיים גם אין חוק בנושא.
בשנה שעברה הוארך מעצרו של רומני שאיים על אשתו ברצח. האיש היה בכלא יותר מחודש, כיוון שלא נמצא לו מתורגמן. את השתלשלות העניינים בנושא התרגום במקרה הזה אפשר למצוא בדיון הזה בכנסת, ממנו אפשר גם להתחיל להבין מי הם המתורגמנים של בית המשפט, ואת הבעייתיות בנושא. "טוב", אולי תגידו, "רומנית היא באמת לא שפה רשמית בישראל". ובכן, ב-10.6.05 הורשע דובר ערבית בבית הדין לתעבורה. הוא ערער, ועונשו בוטל, כיוון שלא נכח באולם מתורגמן. וזה רק מקרה אחד לדוגמה, כמובן. אבל לפני שתחשבו שאם יש באולם מתורגמן הנאשם יכול להיות רגוע, נמשיך הלאה.
מי הם המתורגמנים בבית המשפט? ובכן, את ה"מתרגם" (בית המשפט מתייחס ל"מתרגמים" במסמכים ובמכרזים שלו. ההבדל הוא שמתרגם מתרגם בכתב, ואילו מתורגמן מתרגם בעל-פה) צריכה לספק הנהלת בית המשפט, באמצעות מיקור חוץ, והיא אף פרסמה מכרז לצורך כך. אבל הבעיה במכרז לא מסתיימת במינוח. סעיף 4.1 במכרז הנהלת בתי המשפט לאספקת שירותי תרגום מציין, "על מנת להבטיח שכל הגורמים הנוגעים בדבר (שופטים, עדים, מומחים וכו') יבינו את הנאמר בבית המשפט ואת המסמכים המוצגים בו, יש צורך לספק שירותי תרגום אמינים, מהימנים ומהירים לבית המשפט."
וסעיף 4.2 של אותו מכרז אף דורש, "קיום מאגר של מתורגמנים בשפות השכיחות: ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית ואמהרית. עם זאת, בהתראה של 4 ימים מראש עשוי הקבלן להידרש לספק שירותי תרגום גם בשפות בלתי שכיחות כגון: רומנית, פיליפינית, תאילנדית, ספרדית, איטלקית, שפת סימנים ובכל שפה שתידרש על ידי בית המשפט."
לכאורה, הכל מוסדר. אם השופט לא יודע תאילנדית, יש חברה קבלנית שזכתה במכרז, שאמורה לספק שירותי תרגום. אבל מי היא החברה? מי הם המתרגמים שלה? מי בחן אותם ואחראי לאיכות העבודה שלהם? גיגול קצר מספיק כדי ללמוד שבית המשפט נזף בחברה הקבלנית זוכת המכרז שוב ושוב על זלזולה בו (אם אתם לא רוצים לגגל לבד, המצגת והאתר של ד"ר מוריס מספקים את כל הפרטים). מסתבר שהחברה לא תמיד זוכרת לשלוח מתרגמים, וגם כשהיא שולחת אותם הם לא תמיד מסוגלים לעשות את העבודה. מתגובת בית המשפט למצגת של ד"ר מוריס עולה שבית המשפט סומך על החברה הקבלנית שתבחן את מתורגמניה ותדאג לאיכות התרגום שלהם. מהדיון שהזכרתי קודם, שנערך בכנסת, אפשר להבין שהחברה הקבלנית לא שלחה מתרגם, אז השופטים נעזרו בדוברי רומנית שהיו באזור במקרה (!). ומהידיעה הזאת של ynet אפשר להבין שגם כשכבר מגיע "מתורגמן", זה לא עוזר: "למרות סיוע של מתורגמן השופטים לא הצליחו להבין את עדותה של התאילנדית. התביעה לא התאמצה למצוא מתורגמן אחר, והאישומים הופחתו".
חשוב גם לזכור שבחלק מהמקרים מדובר בבעיה כפולה. במקרה של המואשם ברצח דובר הרומנית, הוא הושאר במעצר בגלל שלא היה מתורגמן. במקרה אחר, מ-2003, שאפשר לראות במצגת, שוחרר נאשם בהכאת אישתו מאחר שהחברה הקבלנית שאמורה לדאוג לשירותי תרגום לא הצליחה לספק מתורגמן לאמהרית. כאן הבעיה היא כפולה. לא רק שנאשם לא נשפט, הוא משוחרר, והשופט אף ציין, "מתנגשות כאן שתי זכויות מהותיות. האחת, בניהול משפט הוגן, והשניה, הבטחת שלום הצבור והמתלוננת. הדיון בבקשה לא יתקיים אך ורק מן הטעם שלא התייצב מתורגמן והמערכת לא הצליחה להעמיד מתורגמן מבעוד מועד לדיון של היום" (מתוך המצגת).
"טוב", תגידו, "אבל זה היה מזמן. בית המשפט נזף בחברה הקבלנית שוב ושוב על זלזולה, המתרגמים לא הוכיחו את עצמם, ויש מכרז חדש". לכאורה, יש תקווה. אבל רק לכאורה. החברה הקבלנית הנוכחית מועסקת בבתי המשפט כבר כ-20 שנה (החברה שהועסקה לפני כן, אגב, הייתה אחראית לשירותי ניקיון ותרגום בבתי המשפט. אפשר ללמוד עוד על התנהלות החברות ועל הבלגן במכרזי בית המשפט (מהדיון בתביעה שתבעה החברה המפסידה במכרז את החברה הזוכה). במרץ 2007 זכתה אותה החברה שוב במכרז. ובצורה גורפת. החברה מתרגמת עכשיו לכל משרדי הממשלה ובתי המשפט, והיא מספקת שירותי תרגום, מתורגמנות ותרגום מרחוק. אז זה המצב. שופטים נאלצים לתרגם בעצמם או לבקש מהנוכחים לתרגם בשבילם, מכרז הנהלת בתי המשפט שוגה בהגדרת הצורך והיקפו, החברה הקבלנית שכבר זכתה במכרז לא ממלאת את תפקידה, המתרגם לא יודע את השפה, ובצורה כזאת בוודאי שלא נעשה צדק.
להמשך קריאה בנושא תרגום משפטי בישראל, כדאי לעבור לאתר של ד"ר מוריס. אם גם אתם מכירים מקרים דומים, לא בהכרח בבתי המשפט, של היעדר מתורגמן שבגללו נפגעות זכויות האדם, אתם מוזמנים לפרט בתגובות.
